החלטה בתיק ב"ל 1023-10

1.         תיק זה הוחזר לבית דין זה ע"י בית הדין הארצי מכח פסק דין שניתן בערעור שהוגש ע"י התובע (עבל 32660-01-11, ניתן ביום 04.05.11).

בהתאם לפסק דינו של בית הדין הארצי, ניתן תוקף להסכמת הצדדים, לפיה התובע יגיש תצהיר בו יפרט שמות המעסיקים בשירותם עבד כמסגר או רתך מאז סיום לימודיו, כשבמידת הצורך, ייחקר התובע בחקירה נגדית על תצהירו, ולאחר מכן יתבקש המומחה להשלים את חוות דעתו בדרך של מתן מענה לשאלות הבהרה שיופנו אליו.

2.         התובע הגיש את תצהירו, וביום 02.11.11 התקיים דיון במעמד הצדדים. במהלך הדיון הפנה ב"כ הנתבע לכך, כי טענות התובע לא נתמכו בראיה כלשהי לגבי עבודתו הנטענת עובר לשנת 1995.

            בהתייחס להערות אלה, ביקש התובע ארכה כדי שיתאפשר לו להציג מסמכים התומכים בטענותיו.

לפיכך ניתנה החלטה, לפיה התובע יעביר לנתבע כל מסמך שיאתר ויכול לתמוך בטענותיו בדבר עבודה בתקופה שקדמה לעבודתו האחרונה, כאשר בהתאם לכך יודיע הנתבע האם יש באותם מסמכים כדי לשנות את עמדתו.

3.         לאחר שהומצאו בהמשך לאמור לעיל מסמכים מצד התובע, הודיע ב"כ הנתבע כי לגישתו מהאישורים שהומצאו עלה כי התובע לא היה מבוטח בביטוח נפגעי עבודה בתקופה בה עבד כעצמאי בכפר זבאבדה הנמצאת בשטחים.

על כן נטען, כי במצב דברים זה אין לנתבע חובה להביא בחשבון את תקופת העבודה הנטענת עובר לשנת 1995, ולפיכך יש לאמץ את קביעת המומחה בחוות דעתו ולדחות את התביעה.

4.         בתגובתו מיום 20.02.12, השיב ב"כ התובע כי מקובלת עליו עמדת הנתבע לעניין מעמדו של התובע עובר להעסקתו בשנת 1995. עם זאת, ביקש ב"כ התובע להרשות לתובע להציג למומחה שאלות הבהרה.

5.         לאחר עיון בבקשה, בשאלות ההבהרה ובתגובה עליה הוחלט להעתר לבקשה בחלקה הגדול, ולהפנות לכב' המומחה שאלות הבהרה.

שאלה מספר 9 לא נעתרת. השאלה היפוטתית ומניחה עובדות החורגות מהבסיס העובדתי שנקבע ע"י בית הדין.

7.         לפיכך מתבקש כב' המומחה לענות על שאלות ההבהרה הבאות:

א.        בחוות דעתך ציינת כי התובע " החל להרגיש בפגימה השמיעתית ב - 2007...בסקירת הדווחים/והרישומים הרפואיים התגלתה סכרת ב - 2006, כאשר בחלק מהזמן אינה מאוזנת...יתר שומנים בדבם - היפרכולסטרול והיפרטריגליצרידים".

            האם תחלואיו של התובע הנ"ל, היה בהם כדי להשפיע על ליקוי השמיעה ממנו סובל יותר מהשפעת תנאי עבודתו, וזאת בהתחשב בכך שהתובע היה חשוף לרעש מזיק משך של 13 שנים, ואילו תחלואיו תועדו רק כשנה עובר למועד תלונותיו ביחס לליקוי השמיעה?

ב.          בחוות דעתך הפנית ל - 11 תאונות דרכים ותאונות עבודה שעבר התובע, אשר לדעתך היה בהן בין היתר כדי לשמש גורם סיכון מובהק, לליקוי השמיעה ממנו סובל התובע.

הינך מתבקש להבהיר, האם מדובר בתאונות שגרמו לפגיעה בתחום השמיעה לרבות פגיעות ראש.

במידה ולא, האם עדיין ניתן להתייחס אליהן כגורם סיכון מובהק לפגיעה השמיעתית ממנה סובל התובע?

ג.         בסע' 3 לפרק ג' לחוות דעתך ציטטת באנגלית חלק מהספרות שצורפה לחוות הדעת. התובע תרגם את החלק הנ"ל כדלקמן:

            "למרות שחריץ ה- HZ 4000 מתקשר באופן אופייני ל- NIHLOSS(ליקוי השמיעה שכתוצאה מרעש - לא במקור) הרי חשוב להבין כי צורה ייחודית של פגיעה שמיעתית זו זוהתה עם מגוון של פתולוגיות שמיעתיות אחרות כגון perilvmph fistula    - (קומוניקציה פתולוגית בין החלל הנוזלי באוזן הפנימית לבין החלל האווירי באוזן האמצעית - פתולוגית בין החלל הנוזלי באוזן הפנימית לבין החלל האווירי באוזן האמצעית - ראו כתבה מאתר emedicine), ליקוי שמיעה גנטי, ototoxic drugs (תרופות רעילות לאוזניים), idiopathic H. loss  (ירידה אידיופתית (קשור למחלה ממקור בלתי ידוע בשמיעה) ומיוחד head trauma (פגיעת ראש)".

האם התובע סובל מאחת מהפתולוגיות השמיעתיות הנ"ל?